חדר מחשבים – אין דבר כזה!

חדר מחשבים משתנה בדיוק כמו שהמחשב השתנה. חדרי המחשבים של המאה ה-21 משתנים והופכים למרחבי למידה חדשניים. טיפים חשובים לעיצוב חדר מחשבים או בשמו החדש מרחב למידה תומך טכנולוגיה.

אנחנו לא יכולים לדמיין את עולמנו כיום ללא המחשב, המחשב הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. הוא נמצא בכל מקום – החל בסמארטפון הצמוד אלינו לכיס וכלה במחשבים ושרתים מרכזיים המפעילים מערכות שלמות. אנו עסוקים שעות מול המחשב וגם בזמן שאיננו עסוקים פיזית במחשב, אנו צורכים תכנים המגיעים אלינו באמצעות המחשב. המחשבים נמצאים בכל מקום, הולכים איתנו לכל מקום וזמינים לנו בכל רגע נתון.

מהו מחשב?

כיום, המחשב נתפש בעינינו בעיקר כמסוף גישה לאינטרנט, לצורך תקשורת וצריכת מידע ובידור. לשמע המילה "מחשב" ישר מצטיירת במוחנו התמונה של מסך, מקלדת, עכבר וכונן.  אולם המחשבים הראשונים, נראו  לגמרי אחרת ממה שאנו מכירים היום. הם היו מכונות גדולות ממדים שתפסו חדרים שלמים, כאשר עיקר שימושם היה לצורך חישובים מדעיים ומטרות צבאיות.

ההבנה על חשיבות המחשבים ככלי תפקודי בחיינו חלחלה גם למערכת החינוך. כבר בשנות התשעים המוקדמות, גיבש המשרד תכנית אב יישומית למחשוב שמטרתה הייתה להביא לכך שתהיה עמדת מחשב לכל עשרה תלמידים, כאשר בהמשך, השאיפה הייתה לצמצם את מספר התלמידים לחמישה לכל עמדת מחשב. שעור "מחשבים", נקבע כשעור ייעודי במערכת, אליו היו מתכנסים התלמידים ולומדים שעורי מחשב שהתמקדו בתוכנות לימודיות כאלו ואחרות. האמת היא שעד היום, בתכנון בתי ספר חדשים, מוגדר חדר מחשבים כחלק אינטגרלי בתוך הפרוגרמה התכנונית של  בית הספר.

חדר מחשבים נתפס כמקום לעבודה עצמית

חדרי המחשבים הראשונים בבתי הספר הכילו לרוב שולחנות היקפיים, הצמודים לקירות, ומחשבים נייחים המחוברים לתשתית קבועה בקירות. סידור כזה יצר מצב בו התלמידים ישבו זה לצד זה, כל אחד מול המסך שלו עם יכולת אינטראקציה מועטה עד לכדי אפסית, עם יתר התלמידים. השעורים התמקדו בהכרת המחשב וחלקיו, תפעולו והכרות עם תוכנות סגורות שהוא מכיל. כלומר המחשב, היווה את המטרה כלשעצמה. תפקידו של המורה היה להכשיר את התלמידים לשימוש במחשב, ללמד את התלמידים את התוכנות באמצעות למידה פרונטלית, בה כל תלמיד, מקסימום זוג, מתרגל ומתנסה בחומר הנלמד.

אבל, היום, כאשר השיח על חדשנות בחינוך נמצא בראש סדרי העדיפויות, אנו שואפים לפדגוגיות התומכות בקהילות לומדים, תלמידים חקרנים, הנעים ממקום למקום, מבנים את הידע מתוך מעורבות, סקרנות, יזמות, חקירה, וזיהוי האתגרים הלימודיים הרלבנטים לחייהם. אנו מבינים כי אנו מדברים על תלמידים אינדיבידואלים עצמאיים, בעלי זהות ייחודית הפועלים למען מטרה משותפת ואישית כאחד. לכן, מרחב הלמידה שנרצה ליצור עבורם, יהיה מרחב גמיש, שיאפשר להם את מגוון האמצעים, לרבות מחשבים, לביטוי השאיפות הלימודיות וגם… האישיות שלהם.

המחשב הפך לאמצעי ולא מטרה

אז כמו שכבר הבנו, אנו חיים בעולם בו המחשבים מהווים חלק כמעט בלתי נפרד מגופנו, החל מסמאטפון הצמוד לכיסנו ועד למחשבים ושרתים מרכזיים המפעילים מערכות שלמות. המחשבים נמצאים איתנו בכל מקום ובכל רגע נתון. הם מהווים עבורנו כלי תפקודי להגשמת הפעולות שברצוננו לייצר, החל מהקטנות ביותר ועד לפעולות מערכתיות ומדיניות. אבל, שלא כמו בעבר, המחשב אינו עוד המטרה כשלעצמה, אלא האמצעי להגשמת המטרות שהצבנו לנו.

ההבנה כי המחשב הוא אמצעי ולא מטרה, כלי מסייע, הנמצא איתנו כמו עוד איבר בגופנו,  מאלצת אותנו לשנות גם את התייחסותנו למרחב הזה שנקרא עד היום חדר מחשבים. חדר המחשבים לכשלעצמו, אינו יכול להתקיים יותר במתכונתו הקודמת. למה? משום שאם נגביל את המחשבים רק לחדר אחד, אז מזה אומר בעצם על התייחסותנו ליתר מרחב הלמידה המתקיים מחוץ לחדר המחשבים" או לחילופין, כדאי שנשאל עצמנו, בעולם בו המחשבים נמצאים בכל מקום, מהו תפקידו של חדר המחשבים?

מהיום מעצבים מרחב למידה תומך טכנולוגיה

השאיפה שלנו אם כך,  היא לייצר, לא חדר מחשבים אחד, אליו מתכנסים התלמדים פעם בכמה זמן, באופן קבוע במערכת. אלא, השאיפה היא ליצור מרחבי למידה תומכי טכנולוגיה, המאפשרים תנועה מירבית של התלמידים, בכל מקום אפשרי בבית הספר. מרחבים תומכי טכנולוגיה, מאפשרים התכנסותם של התלמידים ללמידה בקבוצות משתנות, כאשר האמצעים הטכנולוגיים נעים יחד איתם ואינם מקבעים אותם לנקודה אחת, ובהכרח מונעים אינטראקציה מכל סוג שהוא.

אז בבואנו לתכנן מרחב תומך טכנולוגיה כמה טיפים:

• נתכנן תשתית WI-FI   מתאימה, המאפשרת אינטרנט חזק ויעיל.
• נתכנן ריהוט מתאים ומודולרי המאפשר מנעד רחב של צורות והרכבי ישיבה
• נתכנן את המרחב באופן כזה שיאפשר הצבת מספר עמדות מחשב נייחות המאפשרות אינטראקציה בינאישית ועבודה בקבוצה, לצד ניידים היכולים לנוע במרחב ולאפשר לתלמידים תנועה מירבית.
• כדאי לתכנן שקעים מותאמים ומוסתרים מגובה העיניים. תכנון כזה ייצור שקט וייתן מראה עיצובי נקי.
• כדאי לגוון את האמצעים הטכנולוגיים: טכנולוגיית מציאות רבודה, טאבלטים, מחשב נייד, סמארטפונים.
• גם אם תכננו מרחב אחד כזה בבית הספר, כדאי לחשוב, כיצד המרחב הזה פועל באינטראקציה מתמדת עם יתר המרחבים ומאפשר זליגה ממנו למרחבים האחרים.
• כדאי לשלב במרחב אמצעים שאינם דיגיטליים כמו לוחות מגנטים, לוחות מחיקים, במה המרכזת מקום להצגת נושא, קירות מעוצבים וכיוב'.