מרחב מוגן לסוגיו קיים בכל מבני הציבור ובבתים החדשים במדינת ישראל. למרחב המוגן כללים ברורים ונוקשים וכאשר מדובר במבני ציבור בדגש על מוס"ח הכללים וההנחיות הופכים נוקשים יותר. המרחב המוגן הוא שטח חשוב בבית הספר ועיצוב נכון יהפוך אותו למרחב למידה קסום.
אם תהיתם מתי הופיעו הממד"ים, מממ"ים ומממק"ים , זה היה לפני כמה עשורים, בזכות או בגלל, (תלוי איך מסתכלים על זה) מלחמת המפרץ. בשנת 1992, אושרו תקנות למרחבים מוגנים במסגרת תקנות ההתגוננות האזרחית המחייבות לבנות ממ"ד (מרחב מוגן דירתי), ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) וממ"מ, הלא הוא המרחב המוגן המוסדי.
בימים שבשגרה, הממ"מ משמש כאחד המרחבים הלימודיים בבית הספר. אולם, בבסיסו, מיועד הממ"מ להגן על התלמידים והצוותים השונים במצבי חרום. כדי לשמור על תקינותו ועמידותו במצבי חרום, חל איסור לעשות בו שינויים כמו למשל פירוק חלונות, דלתות, חיפוי חרסינה על הקירות, או חציבת הקיר לשם הזזת נקודות חשמל ותקשורת. מעבר לזה, הממ"מ מחויב לאפשר התנהלות בשעת חרום, מה שאומר שבמרחב המוגן נוכל למצוא מיכלי מים קבועים, נקודות מים לשרותים ומקלחת, מסניי אוויר וכיוב'.
אז אם כבר ללמוד במרחב מוגן, כדאי שיהיה נעים ללמוד בו.
בפועל, אנו מקבלים מרחב למידה בעל קירות מכוערים, מלאים במפסקים מכל הסוגים והמינים, פתחי אוורור ועוד כמה פריטים משוללי יופי, אך בהחלט שאינם ניתנים לכדי התעלמות. לא נעים לשהות בכזה מרחב, אין מנוס מלהרגיש את הניכור שצורתו של החדר מעוררת בנו. בטח ובטח עבור התלמידים שאמורים לשהות שם במקרה היותר טוב, שעור אחד או שניים במהלך השבוע ובמקרה הפחות טוב, יום שלם, במהלך כל השבוע.
מחקרים רבים יעידו על הקשר בין המקום לבין התחושות שהוא מעורר בנו. אין ספק שכאשר אנו נמצאים במקום שמעורר בנו רגשות דחייה ניכור ולעיתים גם פחד, אין אנו פנויים ללמידה ולא משנה עד כמה תיאחז בפדגוגיות חדשניות. על כן, הטיפול בחדרי המממ"ים חיוני ביותר, במיוחד כאשר אנו מבינים, שרווחתו של הנפשית של התלמיד, ה- WELLBEING, מהווה את אחד העקרונות בתוך הלמידה החדשנית אליה אנו שואפים. שכן פניותו הרגשית של התלמיד תאפשר את מתיחת גבולות הלמידה למחוזות חדשים.
טיפול בקירות:
לא פעם, אני נדרשת לטפל בחדרי מממ"ים ולהפוך אותם למרחבי למידה נעימים. זהו בהחלט אתגר, היות וההתמודדות עם כל כך הרבה ברירות מחדל מכוערות, מאלצות אותי לדרך התייחסות שונה מהטיפול במרחבים אחרים. אחת הדרכים לטפל בקירות הממ"מ. לרתום את כל מה שקורה עליהם לגיבוש השפה העיצובית. לעיתים, אין טעם להתחיל לחפות את כל הקירות, היות ויש לכך השלכות כלכליות גבוהות. על כן, אני מייצרת שפה עיצובית, שלוקחת בחשבון את מה שקורה על הקירות, עד כדי כך, שכל האלמנטים הקיימים הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהשפה העיצובית ולא ניתן להפרידם מהעיצוב החדש. לדוגמא במקרה אחד פיתחתי מערכת צינורות עיצובית התואמת בקוטרה לצינורות הקיימים שם ממילא. במקרה אחר, יצרתי גרפיקות על הקירות, המשתלבות, ולוקחות בחשבון את האלמנטים הקיימים. כמובן שבמקרים בהם נבחר להשאיר את ברירות המחדל הקיימות כפי שהן, בחירת צבע הקיר היא קריטית ביותר, שכן היא צריכה להיות מאוד רגועה, על מנת לאפשר את ה"רעש העיצובי".
מסנני אויר:
בחדרי המממ"ים לא פעם נראה מפלצות ענק היושבות בפינת החדר ותופסות מקום נכבד מהמרחב, זוהי מערכת מסנני האויר הגדולה. בבנייה היותר חדשה, המערכת הענקית הזאת מחופה באמצעות קירות גבס, שניתן לצבוע ולעטר, אך ישנם מקרים בהם המערכת חשופה לגמרי ומהווה מראה בהחלט לא נעים. בבואנו לטפל במוקד שכזה, יש לקחת בחשבון את הגישה במקרה חרום שחייבת להישמר. על כן, גם אם נבחר לבנות סביבו מבנה נגרות ולהסתירו לחלוטין, עדיין נקפיד על דרך גישה נוחה ומהירה למערכת.
מיכלי מים
מיכל המים, הינו אלמנט גדול ממדים שצבעו שחור, היושב בחלל. לעיתים, מתקבל אישור להזיזו, אך במקרים בהם נאלץ להשאירו, נוכל לטפל בו באמצעות צבעים, שישתלב עם השפה העיצובית שנבחר.
רצפה
לרצפה השפעה ניכרת ביותר על נראותו של החלל, היא יכולה לחולל מהפך, במיוחד במרחבי המממ"ים, בהם הקירות מאוד מצולקים מכל סוגי האלמנטים אליהם הם מחויבים. אני מאוד אוהבת לטפל ברצפה, ולהפוך אותה למוקד מרכזי בכל השפה העיצובית, כך שגם אם הקירות לא יכולים להיות חלקים, הרצפה המעניינת לוכדת את מבטנו, וגורמת לנו להתמקד בה במקום ביתר האלמנטים המפריעים. אני אוהבת להשתמש ב – PVC לרצפה.
ריהוט
סוגיית הריהוט בממ"מ היא קריטית. היות והממ"מ משמש כמרחב מוגן למספר רב של תלמידים וצוותים, לא נוכל לתכנן מבנים קבועים שיגזלו מקום. כל הריהוט הקבוע, בין אם אלו ארונות, שולחנות שנתכנן, חייבים להיצמד לקירות. כמובן שאין זה מונע מאיתנו לתכנן גם התרחשות במרכז המרחב. אך, תכנון הרהיטים במקרה כזה, יהיה מודולרי, גמיש וכזה שיכול לנוע או לצאת מהמרחב ללא כל בעיות.
