תקנה לבנייה ירוקה (תקנה 5281) שנכנסה לתוקפה ממש בימים אלו, מעלה תהיות קשות בכל הנוגע לתפיסת מבני חינוך בהקשר לבנייה ירוקה ובריאות המשתמש. כלומר התלמידים ואם נדייק יותר – הילדים שלנו. בעוד כל המבנים מכל סוגי היעודים, יחויבו בכוכב 1, שזה המינימום לכך שהמבנה עומד בתקנה 5281, בתי הספר וגני הילדים יצטרכו לצבור ניקוד כולל של 40 נקודות, שזה הרבה מתחת למינימום. להדגיש כי כוכב 1 שווה 55 נקודות. מספיק בקושי כבר ציינתי?
מה זה תקנה לבנייה ירוקה?
התקן הישראלי לבנייה ירוקה הינו תקן המציע קטגוריות לבחינה ומדדים להגדרת מבנה ירוק. הקטגוריות מתייחסות לנושאים כגון: אנרגיה, מים, חומרים, פסולת, בריאות, תחבורה ועוד. עבור כל קטגוריה מוגדרים נושאי משנה לבחינה הכוללים קריטריונים למדידה ולהערכה. התקן מעניק ניקוד עבור עמידה בדרישות המפורטות בקריטריונים. צבירת ניקוד תזכה פרויקט בהגדרה "בניין ירוק" כאשר הדירוג (1-5 כוכבים) נקבע בהתאם לנקודות שנצברו. (מתוך המועצה הישראלית לבנייה ירוקה).
בימים אלו נכנסת לתוקפה התקנה החדשה בנושא בנייה ירוקה – ת"י 5281, ברמה של כוכב אחד לפחות. התקנה תחויב באופן הדרגתי ותמומש עד ספטמבר 2023 בהתאם לייעוד המבנה.
תכליתו של התקן הישראלי לבנייה ירוקה, היא לגרום לבנייה ידידותית לסביבה ובריאה למשתמש. תוך שהיא מעודדת חסכון במשאבים כמו צריכת חשמל, מים. מעודדת מיחזור פסולת ומשפרת את תנאי המחייה בבניין. התקן כולל מנעד רחב של קריטריונים לבדיקה, ומזכה את המבנה בניקוד מותאם. על מנת להגיע לכוכב 1 על המבנה לזכות ב 55 נקודות. כמובן שככל שהניקוד עולה, כך יזוכה המבנה ביותר כוכבים, עד חמישה מקסימום, כאשר הניקוד המירבי לחמישה כוכבים הוא 90.
הפעימה הראשונה של תקנה 5281 נכנסה לתוקפה כאמור ב 1 במרץ 2022. פעימה זו כוללת מבני מגורים ומבנים ציבוריים, כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת ( על פי המועצה הישראלית לבנייה ירוקה)
| מגורים | בניין רב קומות | דירוג בניין |
| משרדים | מעל 5000 | בניין ירוק כוכב 1 |
| מסחר | מעל 5000 | בניין ירוק כוכב 1 |
| בית חולים | מעל 3000 | בניין ירוק כוכב 1 |
| מרפאה | מעל 1000 | בניין ירוק כוכב 1 |
| אכסון תיירותי | מעל 5000 | בניין ירוק כוכב 1 |
| בניין התקהלות ציבורית, למעט בניין התקהלות ציבורית שמקימה רשות מקומית | מעל 1000 | בניין ירוק כוכב 1 |
| מוסד חינוך להשכלה גבוהה | מעל 1000 | בניין ירוק כוכב 1 |
| בית ספר, גן ילדים | מעל 1000 | ניקוד כולל של 40 |
בפעימה השנייה, החל מספטמבר 2023, יחויבו בכוכב אחד מבני מגורים בבנייה רוויה, מבני תיירות בגודל של 1,200 עד 5,000 מ"ר ומבני משרדים ומסחר בין 1000 ל- 5000 מ"ר, כולם מחויבים בכוכב 1 לפחות.
חובה חלקית עבור בתי ספר וגני ילדים
בניגוד ליתר המבנים שמחויבים כולם בכוכב 1 לפחות, בתי הספר וגני ילדים לא יחויבו בכוכב כלל וכלל, אלא רק ידרשו לצבור 40 נק' לפי תקנה5281, שזה כאמור 15 נקודות מתחת למינימום.
בר קיימא, מעגל המוגדר על ידי עמודי עץ בגבהים משתנים התומכים בשורה של אדניות. בית ספר יסודי, קרלו, אירלנד –
מספיק בקושי כבר ציינתי? ומזה אומר בפועל?
ניקוד ירוד, מתחת לכוכב אחד, משמע התפשרות בחומרי הבנייה ובחירה בחומרים הזולים בכסף ומן הסתם פחות איכותיים ופחות ופחות ירוקים או ידידותיים לסביבה. מי מאיתנו אינו מכיר את המשפט הזול הוא היקר. אז במקרה, המשפט הזה מדויק עד כאב. משום שהמחיר שנשלם בעד הבחירה בבנייה שאינה איכותית, הוא מחיר כבד, שאינו נמדד בכסף, אלא בבריאות הפרטית של ילדינו, ואם נחשוב כקהילה שיתופית, אז הפגיעה היא במדדים הרבה יותר רחבים עד גלובלית.
אנו עדים למגמות השינוי שמערכת החינוך מייחלת לחולל. כבר מזמן שמונחים כמו חדשנות בחינוך, מרחבי למידה חדשניים, קהילות לומדים, למידת חקר, גלובליות ושיתופיות הפכו למילים שגורות בפי אנשי חינוך והקהילה הסובבת אותם. יותר מכל, השכלנו להבין כי יצירת מרחב המממש את תחושת ה WELLBEING של הילדים ואנשי החינוך גם יחד, מהווה את הבסיס ללמידה אפקטיבית, רלוונטית ומשמעותית עבור הילדים. העניין הוא שערכים אלו מתנגשים עם השלכות תקנה 5281 לבנייה ירוקה, במיוחד כאשר במערכת החינוך מעריכים ומעודדים בתי ספר ירוקים.
דהיינו בתי ספר המטמיעים תפיסה חינוכית יישומית המבוססת על עקרונות על הסביבה ואורח חיים מקיים. אחד העקרונות המדהימים והאפקטיביים בעיני בהורות ובחינוך בכלל הוא מודלינג. אפשר לדבר שעות על איך צריך הדבר להיעשות, אך ברגע שהדובר לא באמת מממש את מה שמכוון אליו, לא תהיה לכך שום משמעות. כך גם לגבי המבנה עצמו. קשה מאוד לחנך לשיתופיות, לנתינה לקהילה, לחנך תלמידים לאיכות סביבה בעוד שהמקום בו מתרחשת פעילות החינוך, מייצג אנטי תזה אחד גדול לערכים הללו, משום שהוא מורכב מחומרים שלא רק שהם אינם איכותיים אלא גם מסכנים את המשתמשים.
אז נכון, כרגע תקנה 5281 אינה מחייבת מבני חינוך לכוכב 1 וחבל: כאנשי חינוך בטח וגם כאדריכלים, השליטה שלנו בבחירת חומרי הבנייה היא מוגבלת לגמרי. עדיין יש כמה דברים שכן נוכל לעשות ולבחור כמו למשל: משטחי חוץ, חיפויים, צבע, אקוסטיקה ועוד. הינה כמה דוגמאות שכדאי להתייחס אליהן בכובד ראש:
- דשא סינטטי- הפלסטיק הירוק והכה מרשים בצבעו ירוק העד, בהם מתהדרים מרחבי החוץ של בתי ספר רבים, הוא בעצם חומר פולט רעלים. מלבד העובדה שלא ניתן לדרוך עליו כאשר הוא מתחמם, הוא מחמם את הסביבה ובעיקר, פולט זיהום אויר.
- תקרות אקוסטיות – יש מנעד מאוד רחב לתקרות אקוסטיות פריקות. כמובן שישנן גם זולות מאוד. הבעיה היא, שהתקרות הזולות מורכבות מחומרים רעילים שפוטים רעלים לסביבה.
- צבע – גם בסוגי הצבעים נוכל למצוא מנעד רחב ביותר של צבעים. פעם היה נהוג להשתמש בצבע שמן שאינו נושם, על בסיס טרפנטין, משום שהוא יחסית קל לניקוי. הבעיה שבסופו של עניין, זהו חומר הפולט רעלים. היום ניתן למצוא צבעים איכותיים, נושמים, המיועדים אף לאלרגנים. כל חברת צבע מתגאה בסדרת הצבעים האיכותיים שלה. אז לפני שבוחרים צבע, לא מספיק לבחור רק גוון, אלא דרשו לקבל מפרט חומרים ולהבין מהו החומר האיכותי בו תוכלו להשתמש.
- חיפוי רצפה – אחד הטרנדים שנכנסו חזק למבני חינוך הוא שימוש ב PVC לינולאום, ליצירת חיפוי מעניין וצבעוני. חשוב להבין כי ישנן חברות שונות המספקות את החומר וגם כאן, ככל שהחומר הוא זול יותר, משמע שהוא מיוצר בתהליכים זולים הבאים על חשבון הסביבה. אז גם כאן, כאשר אתם בוחרים להשתמש ב PVC דרשו להבין את מפרט החומר ואת התהליך בו הוא מיוצר, על מנת לבחור את החומר האיכותי והבריא עבורכם.
