ספרייה – בואו נחשוב על זה רגע. פעם, כשהיינו ילדים, היינו מגיעים לספרייה העירונית, למטרה אחת בלבד: קריאת ספרים. עיצוב הספרייה הסתכם במדפים עמוסי ספרים, המותירים מעברים מוגדרים בהם היינו מהלכים בשקט ויראה, מודדים אתפסיעותינו בין מדפי א'-ד' לק'-ת'. כשבסופם, הייתה מוצבת עמדתה של הספרנית ובפיה מילה אחת בלבד – שקט!
אבל היום, בעידן בו הטקסט החזותי הפך להיות ערוץ תקשורת משמעותי, כוחה של האוריינות החזותית עולה לעין שיעור ומנגד, אוריינות המילה הכתובה כבר אינה מהווה בלעדיות על התקשורת והביטוי הבינאישי. ניסוחה מחדש של הספרייה כמותאמת לצרכים המשתנים, מעלה את השאלה לגבי נראותה שלה ופותחת בפנינו הזדמנויות לעיצובים מגוונים.
מרחב שמקורו כבר לפני 4,000 שנה
לאורך ההיסטוריה, השתנתה הגדרתה של הספרייה מקצה לקצה. העתיקה אי שם לפני כ 4000 שנה, שהייתה רק נחלתם של מלכים ושליטים, ובכלל שימשה בעיקרה כארכיון ועד לספריות הציבוריות המונגשות ומוגדרות כנחלתם של הכלל ומתוך הגדרתן, תפקידן היה לשמר את אוצרות התרבות והידע של המדינה והלאום – זוהי הספרייה הלאומית.
אולם, אף על פי רצועת הזמן הענקית הנמתחת בין שני סוגי הספריות הללו, של העת העתיקה ושל בת זמננו, עדיין מכנה משותף אחד קושר את כל השנים הללו, וזוהי המילה כתובה. לאורך שנים רבות, כוחה של המילה הכתובה והמודפסת היה השחקן הראשי, ואפילו היחידי בתחום התקשורת והעברת הידע והמידע.
ספריית בית ספר
בבתי הספר, הוגדרה זיקתה של הספרייה כמרכיב חיוני בהתפתחותם התרבותית של התלמידים החל משנות השבעים. ומאז הלכה והתבססה כשותפה פעילה בתהליך החינוכי ובתהליכי הלמידה הבית ספריים, כאשר מאגר ספרי הלימוד מהווה את המרכיב המהותי כתומך למידה, בין אם פיזי או בחלוף השנים גם דיגיטלי.
העולם הדיגיטלי תופס מקום
השינויים מרחיקי הלכת שהתרחשו בעקבות המהפכה הטכנולוגית שפרצה אי שם בשנות השמונים המאוחרות, וקיבלה תאוצה בשנות התשעים, שינו באופן חד משמעי את התייחסותנו למידע, לספר ולעיצוב המרחב. המידע שעד לפני שנים, היה מוגבל, קבוע וחתום למהדורות ספרים, פרץ את גבולותיו, הפך להיות נגיש ועצום ומשתנה כמעט מיום ליום.
האנציקלופדיה כבר מזמן שאינה רלוונטית והורדה לא רק מהמדף אלא גם מלשון השפה הדבורה שלנו. גם המרחב המחזיק את המידע, פרץ את גבולותיו הפיזיים והפך להיות אינסופי, מרחב וירטואלי וקומפקטי להפליא. אגב גם הספר כספר, פרש כנפיים ופרץ את גבולותיו. נוכל לראות היום על מדפי הספרים, לצד הספר המסורתי, גם ספרים ויזואליים, האוחזים בטקסט החזותי ולא במילה הכתובה. אז, ביחס לשינויים מרחיקי הלכת הללו, נשאלת השאלה: בהינתן שהספר כבר אינו תופס ריבונות על הידע והמידע, מהו תפקידה של הספרייה, וכיצד תיראה עיצובה של הספרייה החדשה. מעניין בהקשר זה, מקרה רלוונטי של ספרייה עירונית במרכז הארץ העומדת לפני שיפוץ, בתחקיר הפרוגרמה עלה כי הספרייה המכילה מאות ספרים, משרתת רק כשישים אנשים הנכנסים לשם במקרה הטוב.
מרחב גמיש עם שימושים רבים
יחד עם שינוי ההתייחסות למילה הכתובה ובכלל לכוחו של הספר כאוחז ראשי בידע ומידע גם יחד, אין להתעלם מהשינויים בתהליכי החינוך ובכלל, באופן בו נתפס היום החינוך, הן מצד אנשי חינוך והן בעיני הצופה מהצד. בימים בהם הדיבור המרכזי על תהליכי למידה, מוגדרים באמצעות קהילות לומדים הלומדות מתוך מחקר, בדיקה ודיון, ופחות באמצעות הוראה פרונטלית, אנו מבינים כי גמישותו של המרחב, הוורסטיליות שלו, המאפשרת את התנועה במרחב והתאמה לצרכים המשתנים של הלומדים, מהווים מרכיב מהותי בתכנון מרחבי הלמידה בכלל ובתכנון ובעיצוב הספרייה בפרט. שכן, מזמן כבר שאיננו מדברים על ספרייה עמוסת ספרים בה שורר השקט, אלא על ספרייה, המהווה מרחב ורסטילי, המותאם לכמה וכמה פונקציות בו זמנית, וכן לפונקציות משתנות. ספרייה המכילה ספרים, אך לא רק, ובטח ובטח לא כנפח עיקרי בחלל. ספרייה המאפשרת ומקדמת שיח בין תלמידים והתניידותם ממקום למקום, תוך שהם מוצאים את הכלים לביטוי עצמי בכל פינה ופינה. יכולים להיות אלו כלים לביטוי רגשי, פיזי, ורבלי.
אז לפני שאנו מתכננים את הספרייה החדשה, כדאי שנזכור כמה דברים
- אף על פי שאנו מבקשים את עיצוב הספרייה החדשה, עדיין, קיימות תקנות וכללים ביחס למידוף ולכמות הספרים שהמרחב צריך להכיל. לדוגמא, המידוף, על פי התקן צריך לאפשר כיוון המדף על פי גובהו של הספר, עף על פי שעוד לא פגשתי את הספרנית שהזיזה וכיוונה את המדף לאחר שאלו הועמסו בספרים.
- כמו כן מדפי הספרים צריכים להכיל סף שוליים מוגבה על מנת שלא יפלו…
- גובה המידוף בספרייה בבית ספר יסודי יעמוד על 1.60 מ' ובבית ספר על יסודי על 1.80 מ'.
- בבואנו לחלק את מרחב הספרייה, כדאי שנקצה מקום לישיבה נינוחה שאינה פורמאלית לצד מרחב המאשר ישיבה פורמאלית ולחילופין מרחב המאפשר התכנסות לשם פעילות פרונטאלית.
- כדאי לתכנן את המרחב כך שייתן מענה לביטוי רגשי. בין אם לשלב במה המאפשרת המחזה, דרמה והצגה ובין אם פינות רכות המאפשרות התכנסות והתנתקות.
- התייחסות לתשתית WI FI חזקה המאפשרת שימוש בכלים טכנולוגיים
- כאשר מרחב הספרייה מספיק גדול, אפשר לשלב חדר שקוף במינונים המדויקים, לשם פעילויות נוספות, כמו למשל פעילות מייקרית, או פעילות המצריכה התנתקות מהמרחב הכללי.
- התייחסות לאקוסטיקה, היא סוגיה מאוד חשובה, במרחב למידה בכלל ובספרייה בפרט. על כן, בחירת חומרי הגמר והחיפויים צריכים להיות מותאמים ולתת את המענה לאקוסטיקה
