פלטת צבעים הראשונה בהיסטוריה הייתה ככל הנראה מנומרת. כאחת שאוהבת צבע, וחומרים, כמו ילדה השבויה בקסמה של חנות ממתקים, מרתק אותי כל פעם מחדש לנסות ולעבוד עם שילובי צבעים מגוונים, לבדוק חומרים, כאלו הפורצים מתחומי צבע השנה או מהמעגל המקובל.
לא פעם ולא פעמיים, כתבתי כי האמת היא בעיני המתבונן, הווה אומר כי אין כל חוקיות לבחירת הצבעים "הנכונים", ומזמן כבר נשברו הכללים בכל הנוגע לשילוב צבעים, טוב כמעט… העקרונות היחידים התקפים, יהיו תעוזה פורצת גבולות והבנה מעמיקה של תורת הצבע על בוריה. שליטה מעמיקה בשני עקרונות אלו, יביאו למינון המדויק ויהפכו את היצירה לאמנות משובחת במקום לקיטש מוחלט.
פלטת הצבעים הראשונה שייכת לסקלת צבעי האדמה
סדרת הצילומים המשובחת של דקל אבו, הובילו אותי לייצר חיבורים נוספים במעגלים רחבים יותר. עניין אותי לבחון את שילוב הצבעים הפוטנציאלי שיכול להיגזר מכל צילום וצילום, כיצד מתחברים הצבעים לחומרים ולבסוף, לחפש אחר יצירות אמנות מעניינות, שעושות שימוש בחומרים וצבעים המתקשרים ללוח החומרים והצבעים שיצרתי.
סדרת הצילומים הראשונה מייצגת את פלטת שילובי הצבעים הראשונים בהיסטוריה, אותה יצר האדם. אף על פי, ששילובי הצבעים המתכנסים לסקלת צבעי האדמה, נוצרו מתוך מציאות השטח ולאו דווקא מתוך בחירה, שילובי הצבעים הללו מהווים בסיס נהדר עד היום בכל שדות העבודה העיצוביים.
צבעי אדמה הם פלטת הצבעים הראשונה בה השתמש האדם ליצירה
צילומי הסטודיו מבטאים שילוב של אלגנטיות מוקפדת, נוכחת ועוצמתית. אין כאן עדינות, יש כאן נוכחות שאינה מתנצלת, נועזת אך מאופקת. באמצעות שילוב צבעים וחומרים מאוד בסיסיים: צבעי אדמה שמהווים את פלטת הצבעים הראשונה בה השתמש האדם לצורך יצירה אישית, שילוב צבעים לכאורה חייתי, הישרדותי, המועצם לצד הבחירה בחומר מאוד בסיסי, גולמי – הנחושת. הנחושת, הינה מתכת המסומנת בטבלה המחזורית CU, היא מתכת אדמדמה יפהפייה, שנמצאת בשימוש אנושי כבר מעל 5000 שנה, עת השתמשו השומרים בחומר זה להפקת חפצים, והחל מסוף המאה ה- 19, אנו מכירים אותה כחומר ליצירת מוליכי חשמל. צבעה האדמדם של הנחושת מהווה חלק טבעי בשילוב צבעי האדמה, שהשימוש הראשון שנעשה בהם, היה בתקופה הפרהיסטורית, בציורי המערות לצורך טקסיות ופולחן.
אולם אריזת כל החומרים גם יחד, במינונים המדודים, הכוללים את הקומפוזציה, אופן הנחת הצבעים, בחירת הטקסטורות, הופכת אל לוח החומרים החייתי משהו, לאלגנטיות מוקפדת. בעיני סדרת הצילומים תגזור מתוכה, מעבר ללוח החומרים והצבעים, גם את אופיו של הפרויקט: פשטות נטולת דקורציה מאולצת, לצד אלגנטיות ונוכחות עצומה.
פלטת צבעים אדומים באדריכלות
מרכז השרות Theresienwiese שבמינכן שנבנה ב- 2004 על ידי האדריכל VOLKAR STAAB ARCHITECTS, מהווה דוגמה יפהפייה לפרשנות המבטאת מינימלסטיות, לצד אלגנטיות ונוכחות עצומה. הבחירה בנחושת כחומר דומיננטי וטוטאלי, מייצרת מחווה כוללת, פשוטה אך מאוד נוכחת ועוצמתית, שאינה מתנצלת. אישית, זהו גם חומר שאני מאוד אוהבת. צפייה בפרויקט לחץ כאן
המבנה החדש, שהחליף את המכולה הזמנית של חצר הרשויות, מכיל 12 פונקציות שונות המשרתות את הרשויות, אבל זה פחות מעניין. מה שמרתק כאן, זה פשטות המבנה, החל מצורתו וכלה לשילוב הצבעים. המבנה תוכנן כקובייה באורך 84 מטר, עטופה כולה בלוחות נחושת שלמים ומחוררים, מונחים בקומפוזיציה נהדרת על שטח פתוח, לצד חוכמתו של החומר ושל האדריכל גם יחד, שבאמצעות צורות הנחה של החומר, פתיחת הלוחות, חירורן, יצר דיאלוג מושלם עם האור הטבעי שנכנס לפנים המבנה ושטף אותו ברכות מופלאה.
מה שמדגיש בעיני את האלגנטיות המחוספסת שאינה מתנצלת, היא התעוזה לעטוף מבנה שלם בחומר שעם הזמן ישנה את צבעו, במגע עם האוויר, יעטו על עצמם לוחות הנחושת, מעטה פטינה, שכבה ירקרקה של קרבונטיים. הבנת תכונות החומר, רק מעצימה את פשטותו ונוכחותו של המבנה לכדי השתלבותו כחלק בלתי נפרד מהטבע הסובב אותו.
טיפ קטן ממני
השימוש בנחושת מצריך הבנה מעמיקה של תכונות החומר. בין היתר, הידיעה כי הנחושת תשנה את צבעה במהלך הזמן כמהלך טבעי של החומר. אז, כדי לשמור על מראה הנחושת באופייה האלגנטי, חשוב מאוד להכיר ולהבין את תכונות החומר ותפקידו בפרויקט. כמו כן, חשובלהקפיד על המינונים ועל היחסים בין הנחושת לשאר החומרים המשחקים בפרויקט.
