Hygge – יוצרים מרחב למידה חמים ונוח

Hygge (הוּגֶּה או הִיגֶּה) הוא מונח סקנדינבי המהווה נדבך מרכזי בתרבות הדנית. שורשיו נגזרים מאופן התמודדותו של האדם עם מזג האוויר הקשה השורר באזור.

במדינות סקנדינביה בהן החורף כבד וחולש כמעט על כל השנה, נרקמו מנהגים התואמים את שהות האדם בבית יחד עם בני המשפחה והחברים. תוך התחממות והתענגות על ההנאות הפשוטות של החיים. תענוגות כמו ישיבה מול האח, קריאה משותפת בספר, ארוחה משפחתית, ספל קקאו חם, לבוש נוח ונעים ועוד פעולות דומות.  בעצם Hygge מתייחס לאיכות האווירה של האדם, המכוונת לתחושות של חמימות ונוחות אישית לצד שיתוף וחברתיות. אלו גורמות לשביעות רצונו של היחיד כחלק מקהילה.

הקורונה החזירה את העולם הביתה והצורך בחמימות, נוחות ומשפחתיות קיבלו משמעות אחרת

בשנים האחרונות תפס מונח זה תאוצה תוך התפרשות לעולמות תוכן שונים. החל מעולם העיצוב והאדריכלות ועד עולם החינוך. אסייג זאת ואומר כי עד פרוץ הקורונה לא באמת הכרנו ה- Hygge לעומקו, או לחלופין, מונח זה לא הדהד לנו בעוצמתו כפי שמהדהד הוא היום. נכון, הכרנו אותו דרך טרנד שטוח לטעמי, הקרוי בשם "הסגנון הנורדי". טרנד כשעיקרו הוא עיצוב מנימליסטי מוקפד בפלטת צבעים המתנקזים לוורדים, שחורים, אפורים ולבנים.

לא שיש לי בעיה עם העיצובים הללו, חלקם ניחנים בניסוח מדויק ואינטליגנטי של החלל, בעלי טעם משובח לגמרי, אך הקשר בינם לבין  Hygge הוא קלוש ביותר. ובעוד Hygge מדבר על דרך חיים כתרבות שלמה, פילוסופיה של הסתפקות במועט, רוגע, שלווה והנאה מדברים יומיומיים. ה"סגנון הנורדי" כפי שאנו מכירים אותו, מתעסק במעטפת של צבע וצורה.

הבית קיבל משמעות מחודשת כמקלט,  מעטפת של  חמימות וביטחון

אולם השנה האחרונה שינתה את כללי המשחק בכל הרבדים האפשריים. הייתה זו שנה בלתי צפויה, מלאת התפתחויות ואתגרים. בעיקר היא הציפה את חוסר הוודאות והפכה אותו לשחקן מרכזי בחיינו. סדרי העולם שהכרנו נטרפו לגמרי ונאלצנו להתרגל למציאות חדשה באופן שה"א-נורמאלי" , הפך לנורמאלי מעודכן. כשגרה יומיומית עבורנו המתורגמת לאופני פעולה והתנהגויות באופן מנוגד לגמרי מאלו שהכרנו עד כה. הצורך להיראות ולראות, להיות בשיאה של התרחשות, באינטנסיביות הפעולה. מוקד עניין ובילוי התחלף בהכרח לעצירה, לנשימה לחישוב מסלול מחדש תוך בחינה מחודשת את חיינו. הבית קיבל משמעות מחודשת כמקלט,  מעטפת של  חמימות וביטחון. מקום הקורא להתכרבלות במרחב המוכר. פשטות ואותנטיות, לצד הרצון לאקטיביזם חברתי ומתן סיוע ברבדים הרחבים שלנו כחברה, כקהילה. אלו הפכו לשחקנים ראשיים במערכת הערכים החדשה שלנו.

סדרי העולם שהכרנו נטרפו לגמרי ונאלצנו להתרגל למציאות חדשה באופן שה"א-נורמאלי" , הפך לנורמאלי מעודכן.

וכמו שאנו כיחידים מגיבים לשינויים, כך גם מהדהדים השינויים לכל תחומי החיים  ועולמות התוכן. המרחב הגלובלי בהחלט לא נשאר אדיש לכך. בעצם כל דבר ועניין מגיב לשינויים הללו וכמובן שלענייננו, מעניין לראות כיצד עולם העיצוב, האדריכלות ועולם החינוך מגיבים לכך ומהו טיב הקשר החדש או המחודש ביניהם.

בתחום עולם הצבע לדוגמא, בימים אלו משיקות חברות הצבעים המקומיות כמו גם העולמיות, את צבע השנה שלהן. בחירת צבע השנה, (כל חברה והצבע שלה), כמובן שמבטאת את תגובתם המגובשת לשלל האירועים הגלובליים והמקומיים וההשלכות של השנה האחרונה על האדם והסביבה. אף כי נראה שכל חברה בחרה בצבע שונה לגמרי מרעותה, ניסוח הבחירה מצביע על מכנה משותף אצל כולן: עצירה ופסק זמן מההמולה, בחינה מחודשת וחזרה למרחב הביתי הבטוח והחם תוך הכמיהה לחמימות, עוגן, התכרבלות, פשטות, קהילתיות.

צבע השנה של חברות הצבעים המקומיות והבינלאומיות משקף עצירה ופסק זמן מההמולה

אף כי Hygge לא נאמר במפורש בשום חזון של חברה כזו או אחרת, מהדהד הוא, באופן ניכר וגורף אצל כולן. אגב חברת נירלט מדגישה בחזונה את המונח Coocooning, בהקשר לבחירת הצבע. מונח אותו טבעה כבר במחצית שנות ה- 80 חזאית הטרנדים האמריקאית. Faith Popcorn  הוא מתאר תופעה של חזרה למרחב הביתי והתנתקות מבחירה מכל אינטראקציה חברתית.

האמת היא שמגמה זו תראה עצמה לא רק בעולם הצבע אלא תתפשט לעולם העיצוב בכלל ולכל עולמות התוכן הסובבים אותנו. בעולם האדריכלות בעיני, נוכל לראות בין היתר העצמה של עקרונות הבנייה הירוקה, אדריכלות אקולוגית ובחינה מחודשת של טכנולוגיות ותקנים. מעניין יהיה לראות למשל, כיצד יגיב עולם הטקסטיל בסוגי הבדים וטכנולוגיית הייצור ועוד ועד.

ומה באשר לחינוך?

האמת היא שבתרבות הסקנדינבית Hygge מהווה כבר מזמן חלק מהוויה הבית ספרית וחיי היומיום בכיתה. בתי ספר דנים לדוגמא אימצו את Hygge כגישה חינוכית, כאשר אחת לשבוע, מוקצה זמן מיוחד שאינו לימוד תוכן כזה או אחר, כי אם שיח כיתתי על סוגיות המעסיקות את התלמידים. נכון, במובן מסוים הדבר מצטלצל כמשהו מוכר לנו בתור שעורי החינוך, אבל בואו נדייק, זה ממש לא זה. עיקרו  של Hygge הוא הרגשת הנינוחות ותחושת הביטחון כמניע לפעולה מיטבית.

כאשר השיח הכיתתי מתקיים סביב עוגה שאחד התלמידים הביא. משפתרו את הסוגיות, נפנים התלמידים, ליהנות מהזמן שנותר לשהייה חופשית ועצמית. בהקשר זה, חייבת לציין את סדרת הדרמה הדנית הנפלאה בעיני RITA. הסדרה עוסקת בסיפורים הקשורים בחיי היומיום בבית הספר, דרך עיניה של גיבורת הסדרה, המורה RITA. מעבר לכך שהסדרה מותחת את הגבולות המוכרים לנו בהקשר לבית ספר ומעלה באופן פרובוקטיבי וערום סוגיות חינוכיות, (שהגיע הזמן שמישהו יעשה על זה כבר סרט),  היא פורשת בפני הצופה, בצורה ויזואלית וכה נהירה, את המונח Hygge  במלוא מובנו. תחושת החמימות, הנינוחות הביתית עוברת כחוט השני לאורך כל אורכה של הסדרה.

האמת היא שמבלי שנדע לומר את שמו, או נכיר בגלוי, המציאות בצל הקורונה, מחזקת ומהדהדת את המונח  Hygge גם לעולם החינוך. בתוך כל מגמות השינוי להם החינוך משווע, צפה ועולה החשיבות של תכנון מרחבי הלמידה, או סביבות הלמידה, מתוך ראייה מחודשת, כמרחבי למידה חדשניים המגיבים בין היתר, או כמוטיב מרכזי, להשלכות נגיף הקורונה. לא מעט דיברתי על כך שמרחבי הלמידה, כדי שיהיו רלוונטיים ומשמעותיים,  הכרחי שיגיבו לדפוסי הפעולה של הילדים במציאות העכשווית. ובאופן כללי, מרחבי הלמידה צריכים להוות את הפלטפורמה לאפשרויות ביטוי נרחבות של הלומד על רבדיו השונים: הקוגניטיבי, תנועתי, חישתי, פיסי ורגשי. בהקשר זה, טיפוח הרווחה הנפשית במונחים של עוגן וביטחון, תחושת חמימות ושייכות כמניע לפעולה והנעה ללימודים, הן של הלומד לעצמו והן של הלומד כחלק מקהילה, יהוו חלק בלתי נפרד במכלול השלם הנקרא מרחבי למידה חדשניים.

חישבו על זה כך: את אותה תחושת חמימות ועונג פשוט המתורגם לפעולות פשוטות ולא יומרניות (כמו פשיטת בגדי החוץ ולבוש טרנינג נוח, גרביים מחממות וכוס קקאו) שהתגבשו להם בעוצמות שלא הכרנו לפני הקורונה. נרצה לייצר עבור ילדינו כמענה רגשי וכבסיס להנעה הן עבור עצמם והן כחלק מקהילת לומדים.

אני חושבת שתובנה זו היא ביטוי לנקודת המפגש המרתקת והמחודשת בין העולמות השונים, קרי עיצוב אדריכלות וחינוך. כיצד יראו מרחבי הלמידה החדשניים? דיברתי על כך לא מעט, אולם מעניין יהיה לראות כיצד המונח Hygge, החולש בעצם על כל העולמות. מייצר את המכנה המשותף ביניהם. שימוש בחומרים טבעיים, משחק מושכל של בחירת צבעים חומרים וטקסטיל, שימוש חכם בתאורה טבעית כחלק מתכנון בסיסי של המבנה, יצירת מעברים רכים בין הכיתה למרחבים הציבוריים, הפיכת כל המבנה (החולש על המרחבים הפנים והחוץ מבניים), למרחבי למידה בעלי תוכן ועניין בין אם לימודי פיסי או רגשי, שילוב טכנולוגיות למידה handmade , מיקרים לצד טכנולוגיות דיגיטליות וכמובן הגמשת הפדגוגיה וניסוחה מחדש, כל אלו יהוו את הקרקע הפורייה ליצירת מרחבי למידה משמעותיים בראייה עדכנית ומחודשת.

כמה נקודות לסיום

• Hygge הוא מונח דני הנגזר מהתרבות הסקנדינבית. מונח המאגד בתוכו ערכים של חמימות, עוגן, אותנטיות והנאות יומיומיות פשוטות.
• נגיף הקורונה שינה לנו את סדרי חיים המוכרים והפך את הא-נורמאלי לנורמלי יומיומי. הצורך בהתכרבלות והתכנסות, פשטות וביטחון כבסיס להנעה, מחלחל לכל הרבדים וכל תחומי החיים ועולמות התוכן.
• מרחבי למידה חדשניים הכרחי כי יתנו מענה לאינטליגנציות השונות והמרובות של הלומדים. מתוך הבנה כי יצירת תחושת הביטחון והנינוחות מהווה את הבסיס לפעולה והנעה עצמית וחברתית.
• תכנון מרחב למידה חדשני מהווה בין היתר מפגש של עולמות העיצוב ועיצוב החינוך בנקודת המשיק המתכנסת למונח Hygge.

כתבה: עידית אבו, מעצבת פנים המתמחה בסביבות עבודה ומרחבי עבודה.