מרחב שיתופי ללמידה חוץ כיתתית – תכנון סביבת עבודה חדשנית ודינמית

את מבנה בית הספר לחינוך שנבנה בשנות השמונים, מקדמת מבואה מעגלית ומרכזית רחבת ידיים, הכוללת במרכזה אודיטוריום. המבואה הזאת מהווה מעין טבור לכל המבנה עצמו, סביבו ממוקמות כיתות הלימוד. פנים המבנה כולו מחופה באריחי שיש – רצפה וקירות. האתגר הגדול בפרויקט זה, היה לייחד את טבורו של המבנה באמצעות חומר צבע וצורה, ולהגדירו כסביבת עבודה פעילה, חדשנית, מזמינה ומסקרנת. סביבת למידה המאפשרת פעילויות למידה מובנות תומכות שיעורים לצד פעילויות למידה, הפסקות ושהייה של לומדים עצמאיים. אך יחד עם זאת, לייצר את הקשר בינו לבין יתר המבנה, הן בחומר ובצורה והן בתוכן ומהות. הצורך בהתאמת חומרים מתאימים לעבודה, אשר ישתלבו עם חיפוי השיש הקיים, יצר שיח שלם של מחקר מעמיק ודיון מקיף עד לבחירת החומר המתאים בכל המובנים. לבסוף נבחרו יריעות P.V.C מיוחדות לחפות את כל אזור האודיטוריום ולהפוך אותו לבועת צבע בולטת ומרכזית, המאפשרת מצע נעים ונוח לעבודה ושהייה. במקום שולבו מעמדי שולחנות קבועים וכריות רכות לישיבה. את האודיטוריום הקפנו במחיצות הנעות על מסילה, להשלמת הגדרת המקום וליצירת אינטימיות יחסית. מחיצות אלו, משמשות גם כלוחות פעילים – לוחות עבודה מגנטים ומחיקים המשמשים את הלומדים הנמצאים בתוך האודיטוריום ואת האלו הנמצאים מחוצה לו. את השפה העיצובית והמוגדרת של מרכז המבואה, משלימים פרטי נגרות ריהוט וגרפיקה הפזורים כשלוחות של צבע וצורה מסביב לאודיטוריום. לבסוף, הקונטרסט שנוצר בין השפה הצבעונית והשמחה שנבחרה, לבין החומרים המונוכרומטיים הקיימים שם מלכתחילה, מייצרת את ההבנה ללא מילים כי מרכז המבואה מהווה את הלב הפועם של העשייה והלמידה מחד, ובוא בזמן תומכת בפעילויות המתרחשות בתוך כיתות הלימוד, ובסביבה המקיפה אותו, הן בנראות והן במהות.